סוף סוף אנחנו בבית, ואני מניח את התמונות שלי בפינה כהכנה למחר. אני למעשה די מתרשם מעצמי. אני לא יכול לחכות לראות את הפנים הקפואות של הנחש הזאת כשהיא תסתכל על אלה. אם אני חושב על זה בצורה ביקורתית, אני חושב שיש לה קראש עליי. כן, זה יסביר את חוסר היכולת שלה להגיד מילה אחת אחר הצהריים. טעיתי להסתכל על זה מנקודת מבט של חולת נפש. אולי היא רירה עליי מבפנים? איזו אישה משוגעת! אני לוקח את הטלפון שלי ומחיי