נקודת מבט של סדריאן: אני נשאר עומד ליד הדלת כמה דקות; אני עדיין המום ממה שקרה לפני כמה דקות. הרגע העלבתי את הממונה עלי ביום הראשון שלי. אני יודע שלפעמים אני מגזים עם אנשים, אבל הפעם אני חושב שהגזמתי יותר מדי. הוא בטח מאוד קרוב לדוד פיליפה; זה ההסבר היחיד שאני יכול לחשוב עליו, כי כל אחד אחר במקומו היה מפטר אותי במקום. לבסוף אני נכנס לחדר, וכולם שותקים כשהם בוהים בי בבלבול. אני חושב שליישה צדקה; אול