נקודת מבט של אלכסיס אני לא מאמינה למה שקרה עכשיו. הם הרגו את התינוק שלי, וזה מרגיש כאילו הם הרגו גם אותי. פתאום, אני מרגישה סחרחורת והדבר הבא שאני יודעת, אני מתמוטטת לרצפה בחושך מוחלט. אני מתעוררת לקולו של סדיטו, אבל זה חסר תועלת. "נחש יפה שלי, את בסדר?" הוא שואל. סבתא מציעה לי כוס מים ושואלת אם אני בסדר. "מה קרה?" אני שואלת. "התעלפת, יקירתי. הפחדת אותנו," סבתא עונה. אני נזכרת מה קרה ואני סורקת את