טריסטן בלילה, כשכולם נחו, מצאתי את עצמי בשטח הפתוח, מביט בכוכבים ומהרהר בכל מה שעברנו. התגעגעתי לנוכחותה של זהרה לצידי, אבל הבנתי שהכרחי לתת לה את המרחב שהיא צריכה. הלילה היה רגוע ושלו כשהירח זרח בבהירות בשמיים. שמעתי רעש מגיע מצדו השני של היער, וזיהיתי לפי הריח שזו זהרה, סוף סוף מתקרבת אליי. צפיתי בדמותה החטובה מתקרבת בזהירות. היא נראתה יפה במיוחד בג'ינס צמוד, חולצת טי שחורה וקרדיגן ורוד שלא התאי