זַהָרָה ניגשתי לקיידן ולסיינה לפני שעזבה את המקום עם הבעה מודאגת, כשחשתי במתח באוויר. "מה קרה כאן?" שאלתי, מפנה את תשומת ליבי קודם כל לסיינה, שהייתה על סף דמעות. היא לקחה נשימה עמוקה, מנסה לרסן את רגשותיה. "זו הייתה סתם אי הבנה, הירח שלי," היא השיבה בקול רועד. "ניסיתי לעזור לקיידן עם תנוחת הירי שלו, אבל עשיתי טעות. אני חושבת שהוא הבין אותי לא נכון." היא חייכה, מנגבת את פניה בגב ידיה. "אני מתנצלת ע