זהרה "אתם רק הולכים לצפות או שאתם באים לקחת אותי?" אמרתי בתיגר, מרגישה את ההתרגשות עולה בעורקיי. איאן וטריסטן החליפו מבטים רעבים ובהנהון, הם התפשטו במרחב כדי להקיף אותי. חייכתי, מרגישה את ליבי דוהה בחזה. רצתי כבר זמן מה, מקפידה לפזר את הריח שלי ברחבי היער. לא רציתי לרוץ יותר. רציתי לשכב על האדמה עם דשא רך ולתת להם לתבוע אותי, כדי שהסימן יוטבע על צווארם. זאירה ומאיה היו נלהבות, בנות לווית הזאב שלי