טריסטן אני צועד ברחובות החשוכים של עיר הנמל, כשהרוח הקפואה מצליפה בפניי והגשם הקל סופג את בגדיי. כל צעד מרגיש כבד, כאילו אני נושא על גבי את כל הסבל שנפל עלי מאז שזאהרה עזבה. בכל פינה, אני מקווה לראות אותה מופיעה כנס, אבל המציאות האכזרית ממשיכה לרדוף אותי. הימים בלעדיה נראים עמומים וריקים יותר ויותר. תחושת האובדן גדלה בחזי כמו מחלה מדבקת מקוללת. המידע על מלך הערפדים והאגדות על האיים, שאיאן והאחרים