זאהרה ברגע שנכנסנו לחדר הישיבות, הרגשתי תערובת של עצבנות ותקווה כשראיתי את זיין ותלק שקועים בלימוד הגרימואר. זה הראה שאנחנו מתקרבים למציאת ילדיי האבודים. קיידן ואהרון היו גם הם נוכחים, ממוקמים בפינת החדר. הם פסעו קדימה, קדו לנו חצי קידה וחזרו לעמדותיהם, מוכנים לתרום את כישוריהם. זיין הרים את מבטו מהספר כששמע את צעדינו מהדהדים בחדר ובירך אותנו בחיוך עייף. עיניו היו אדומות, מעידות על לילה ללא שינה.