פרק עשרים ושישה: "...את בשבילי ועבור הזאב שלי." "מה?" קולי יצא חלש ולא בטוח והסתכלתי על הרפר כדי לבדוק אם שמעתי אותו נכון. "אמנדה מצאה את בן זוגה בבית חולים לפני שישה חודשים, נאבקת בסרטן. הוא כבר היה בשלב סופני, בהיותו בן אדם, לא היה סיכוי שהילד בן ה-20 ישרוד. כבר דחיתי אותך, וכשראיתי שהיא חסרת בן זוג, בחרתי בה להיות הלונה הנבחרת שלי." הנהנתי בחולשה. ריחמתי עליה, באמת. "האם אי פעם שכבת איתה?" שאלת