פרק שלושים ושלושה: "...עדיין לא קיבלתי אותך כבת זוגתי." "אז מתי את הולכת להכיר לנו את החבר החמוד שלך?" אבא שלי אמר בפתאומיות, בזמן שאכלנו ארוחת בוקר. הפסקתי לחתוך את הפנקייק הטעים בצלחת שלי והרמתי את מבטי כדי לראות שלושה זוגות עיניים מביטים בי. "מ-מה?" גמגמתי. "נו באמת. חשבת שלא נדע על הבחור שמחכה ברחוב ליד כדי לאסוף אותך." אמא שלי חייכה אלי בחיוך זדוני. לא, אמא, לא חשבתי שתגלי על הבחור שמחכה ברחו