פרק ארבעים ושבע: "אני לא מאמין איך החזקתי מעמד כל כך הרבה זמן," אמר הארפר וליטף בעדינות את שיערי. סמן אותי. המילים האלו פרצו מפי לפני שהספקתי לעצור אותן, אבל לא הצטערתי עליהן כהוא זה. הפתעה הופיעה על פניו של הארפר, הוא בבירור לא ציפה שאומר את המילים האלו, ובכנות, גם אני לא. אבל כשנעצתי מבט בעיניו הכהות, פניו נשענות מעל פניי, גופו מרחף מעל גופי העירום, לא רציתי דבר יותר מאשר להיות מסומנת על ידו, לה