אריה הבוקר הגיע, ואני יוצאת רעננה מהמרכז הרפואי אחרי הפרק האחרון שלי ב"בואו נרביץ לאומגה החלשה". בהפתעה, שרדתי. בקושי. גייל עדיין מתאוששת, אבל לפחות הצלחתי להתקלח ולחטוף אחת השמלות של לילי שלא גורמת לי להיראות כמו ספרנית בפגישת הורים. "אני כל כך רעבה," אני מתלוננת באופן דרמטי כשאנחנו הולכות במסדרון. הבטן שלי גועה כאילו לא אכלתי כבר עשור. "כן, אין ספק. את חיה על אוויר ועליבות מאז אתמול בלילה," אומר