אריה אני הולכת הלוך ושוב בחדר הארור הזה מאז שסריטה עזבה, ולמען האמת? אני לא מצליחה להחליט אם ללכת למסיבה או לא. אבל הדחף ללכת חזק כמו לעזאזל. ואז יש דפיקה בדלת. נהדר. עוד הסחות דעת. אני פותחת אותה בחוזקה, ומיה ולילי נכנסות, צוחקות כאילו הן יצאו עכשיו ממופע קומי. "היי, אריה, את קמה ונראית יותר טוב," מיה מציינת, סוקרת אותי כמו איזו אמא מודאגת. "סריטה בדיוק עזבה," אני פולטת, משלבת ידיים. לילי קופאת ב