לוקאס
אני רואה אדום. עוד לפני שאני מבין את זה, הידיים שלי כרוכות סביב צווארו. עיניו מתרחבות כשאני לוחץ חזק יותר, מאבקיו הולכים ונעשים חלשים יותר משנייה לשנייה.
"עזוב אותי, ממזר," איתן מצליח להוציא מבין שיניו.
"לא... אני רוצה שתמות. תמות, בן זונה ארור!"
"לוקאס!" קולו של דיימון חותך את הערפל לפתע, אבל אני לא יכול לעזוב. הזאב שלי שורט את פני השטח, דורש דם.
"לוקאס, תפסיק!" קולו של תיאו מצטרף, ידיו מוש
















