אריה, "עכשיו תתכופפי." אני נועצת בו מבט מעבר לכתף. "אתה סתם רוצה לראות את התחת שלי." הוא מחייך, בלי טיפת התנצלות. "אז? תתחילי." אני צוחקת למרות עצמי ועושה כדבריו. "עכשיו אתה מרוצה?" "מאוד. הנוף מדהים." הרגליים שלי רועדות כמו ג'לי ארור. זה אימון או סוג מעוות של עונש? אני מחזיקה את התנוחה הזאת כבר נצח. הירכיים שלי בוערות, והבטן שלי גועה כמו דוב עצבני. אה, נכון... לא אכלתי ארוחת בוקר. מהלך חכם, אריה.