מיה אני לא מאמינה לעזאזל מה שעשיתי. כאילו, ברצינות, מה לעזאזל, מיה? שכבתי עם דיימון. דיימון. תוך כדי שאני נועלת את הנעליים שלי וזורקת עליי את החלוק, אני מרגישה שהלחיים שלי בוערות יותר מתנור. אני בורחת מהחדר שלו לפני שהוא אפילו מספיק לפתוח את הפה המקולל שלו כדי להגיד משהו. לא, לא היום, שטן. בשום פנים ואופן אני לא נשארת כדי לשמוע את ההסברים המטופשים שלו או את החיוך המעצבן הזה. עד שאני מגיעה לסוויטה