אריה איתן נוחת על המיטה שלו, ידיים משולבות, צופה בי עם החיוך המרוצה הזה. אני סוקרת את החדר במבט חטוף. בפעם האחרונה שהייתי כאן הייתי שבר כלי... שבורת לב וחושבת שהעולם עומד לקרוס. ואז, באותו לילה... פגשתי אותו. לוקאס. איכשהו, אפילו החליפה של איתן מזכירה לי את לוקאס. מה לעזאזל לא בסדר איתי? "את כאן כדי להתחנן, אריה?" איתן קוטע את מחשבותיי, מחייך כמו אידיוט. "בואי נשמע את זה... תעשי את זה משכנע למדי,