לוקאס אז הנה אני, שרוע על הספה המזוויעה הזאת בתא, מנסה להירגע, אבל המוח שלי? הו, לא. הוא מעלה מרד של ממש. העיניים שלי נודדות כל הזמן לדלת כאילו אריה עומדת להיכנס, נראית כועסת ומדהימה עם העיניים הירוקות הרכות שלה. בחיי, איך שהיא הסתכלה עליי קודם? זה היה כאילו אני בעטתי אישית בגור. עצוב. מאוכזב. מטריד. והנה אני, פשוט... יושב. הזאב שלי משתגע ברקע, פוסע ונוהם, 'לך תשיג אותה, מטומטם! היא בת הזוג שלנו!'