אריה המאמן ג'ון מוביל אותי לסוויטה שלו, ומקיש את הקוד ברמה מעצבנת של סמכותיות. הדלת נפתחת, והוא מסמן לי לבוא אחריו, כבר חצי בפנים כאילו אני איזה כלב צייתן. אני מהססת על הסף, מביטה סביבי בעצבנות. לתוך מה לעזאזל אני נכנסת? החדר נהדר, מרווח אבל לא מהמם כמו הסוויטה של לוקאס. וקר כאן. כאילו, רגשית וממש. אני כורכת את זרועותיי סביב עצמי ונכנסת פנימה. המאמן משליך את הז'קט שלו ומעיף מבט לעברי מעבר לכתפו. "