אריה אני עומדת שם, בוהה בלוקאס כמו אידיוטית מוחלטת. המוח שלי? מטוגן לגמרי. אני נשבעת, לא הייתי מצליחה לחבר מחשבה הגיונית גם אם חיי היו תלויים בזה. ותאמינו לי, הם די היו. מיה מתערבת, שתבורך ליבה הקטן והשתלטני, כולה חיוכים כשהיא חוטפת את הקופסה מהידיים שלי. "אה, זה שלי," היא אומרת במתיקות. ואז, כאילו זה לא מספיק כדי לבלבל את לוקאס, היא מוסיפה, "אתה יודע, זה בשביל ה...דבר שלי." לוקאס נותן לה מבט, אחד