לוקאס
אז הנה אני שוב… שיכור כמו חזיר. אבל הפעם, זה לא רק הוויסקי שעושה סלטות במעיים שלי, זו היא. אריה המזדיינת.
אני מחייך כמו אידיוט, מרגיש שוב את הפרפרים הארורים האלה. לא מהסוג הטוב. אלה פרפרים מטורפים ושיכורים שמרגישים כאילו הם לגמו איתי שוטים של טקילה. היא פלשה לי לחושים, לתודעה שלי, ועכשיו… תזדיינו איתי מהצד, היא עומדת מולי. אבל… היא לא. אני שוב הוזה, נכון?
היא נראית בדיוק כמו שאני זוכר, החיוך
















