"מיה... את בת הזוג שלי," דיימון אומר, מביט בי כאילו צמח לי ראש שני. ההבעה שלו היא תערובת מוזרה של בלבול וייאוש, אבל האמת? לא יכולתי לדאוג פחות. אני סוקרת את חדר המשחקים הריק, מוקלת שאנחנו לבד. "בסדר," אני אומרת באנחה. "בוא פשוט נגמור עם זה." אני מיישרת את כתפיי ונועצת בו מבט ישיר. "אני, מיה ג'קסון מלהקת הירח המלא, דוחה אותך, דיימון מלהקת צל הפאנג." לרגע, הוא פשוט עומד שם, ממצמץ לעברי כאילו סטרו לי