אריה אני הולכת הלוך ושוב בחדר הארור הזה כמו חיה כלואה. זה מרגיש כאילו עשיתי את זה במשך שעות, אם כי אולי זה רק דקות... אני כבר לא יכולה לדעת. החדר הזה ענק, בטח, מיטת קינג סייז, ספה, וזה בערך הכל, אבל זה מרגיש כמו כלא. החלונות? אטומים, כנראה כדי למנוע ממני לנסות לעשות שטויות ולצלול החוצה. ואל תתחילו איתי בכלל על השעמום. אין טלוויזיה, אין טלפון, ובזכות המנוולים האלה, אני אפילו לא יכולה לתקשר עם מיה א