אריה נסיעת המונית ארוכה כמו נצח... כאילו, מספיק ארוכה כדי לגרום לי לתהות על כל חיי. אבל התשישות מנצחת, ושנינו נרדמים בסוף. אני מתעוררת כשאני מריירת על הכתף שלו בדיוק כשאנחנו מגיעים לבניין דירות שנראה כמו מקום מפלט מפונפן רצח. הכל נוצץ ומודרני, עם בר ומסעדה בקרבת מקום, שאני מציינת לעצמי כי, נו, סדר עדיפויות. לוקאס משלם לנהג ושולף אותי מהמכונית כאילו אנחנו מאחרים לטיסה. אנחנו מדשדשים פנימה, עולים במ