ברגע זה, מרינה שיחקה עם שני ילדיה. הם היו תאומים לא זהים, בן ובת. איתן קרא לבן קונור מילר, ואילו מרינה קראה לבת ארינה מילר, שילוב של השמות של איתן ומרינה.
"ארינה, בואי הנה," קראה מרינה. לאחרונה, קונור למד ללכת, אבל ארינה עדיין הייתה צריכה להיאחז ברהיטים כשהיא עשתה צעדים. הילדה הייתה חלשה יותר ולא היו לה רגליים חזקות כמו של קונור.
"אמא, אמא." ארינה הושיטה יד לאמה.
"את מדהימה, מותק. תני לי לחבק אותך
















