הדבר האחרון שרציתי לעשות היה לרוץ לאלפא אשר, במיוחד אחרי מה שקרה בחדר ההלבשה. לא הייתה לי תירוץ להיות שוב ליד בור השחייה, וחששתי באותה מידה וציפיתי לתגובה שלו. חזרתי לבית הלהקה, הבטן שלי מבולגנת מקשרים ובלבול. "אני תוהה מי החבר שלו," מאיה שאלה, ושולחת את מחשבותיה להציף לי את הראש. הבעתי סלידה למילותיה, "מי שזה לא יהיה, לא נראה כמו חבר שלנו." "למה להשאיר לנו פתקים בכל זאת?" מאיה הנידה בראשה, "משהו