הונחתי על משהו רך, משהו מוכר. העברתי את אצבעותיי על השמיכה הנוחה במיטתי. אבא, סבתא, ברייונה ומייסון עמדו כולם בחדר השינה שלי. יכולתי לזכור עכשיו את שמותיהם, ולקשר אותם לפניהם. מחשבותיי התבהרו לאט לאט. עדיין לא הצלחתי להבין את חשיבותם עבורי. כל מה שידעתי היה על טריסטן, ותהיתי היכן הוא או מה הוא עושה. סבתא טפחה במשהו רטוב על כתפי, ואנחתי בהזיה כשהכתף שלי צרבה מכאב. התחושה של שיניו של טריסטן על עורי