"אני רוצה לראות קודם את שון." קמטתי את מצחי, עיניי נעות אל הבלגן בזירת הקרבות. "כמובן." קולו הקטיפתי של טריסטן ליטף את עורי, אך לא עשה דבר כדי למחוק את הגועל שבעבע בבטני. זירת הקרבות נוקתה במהירות, אפילו לא שריד דם אחד נותר על הרצפה הלבנה. חלק מהאנשים בקהל הקטן עיוו את פניהם או מלמלו בכעס על אובדן כספם. היה מטריד לראות איך האנשים האלה מסוגלים לצפות באכזריות כזו. ליבי קפץ בבטני כששני גברים נוספים נ