שכבתי ערה עד שנשימותיו של אשר נעשו כבדות, והאטו כשהוא נרדם. זרועותיו היו כרוכות סביבי, וחום גופו חימם את עצמותיי, עצמתי את עיני וחשבתי על טריסטן. זה היה קשה יותר ממה שציפיתי, להגיע אל אותו חלק קטן בתוכי, החלק שערג לטריסטן. שעה אחר שעה חלפה כשבהיתי בעפעפיים הסגורים, עד שתחושת משיכה נוצרה בבטני. במקום להילחם בתחושה הפולשנית, הרשיתי לעצמי להיסחף. העולם סביבי דעך לשחור עד שהסביבה שלי השתנתה לחלוטין. ה