"לולה." קולו של אלפא אשר היה מחוספס וצורמני, "תמיד מסתבכת בצרות, ועכשיו נראה שאני מבין למה." קולו של אלפא אשר היה מעורפל בשינה, מה שהפך אותו לעמוק ומחוספס יותר. הצליל פנה מיד למאיה ולי. קולו היה כמו חומר הרגעה, מרגיע את העצבים המרוטים ואת המוח המטורף שלי. צחוק עצבני נמלט משפתיי, "אני יודעת שזה אולי לא נראה ככה, אבל זה ממש לא באשמתי." "ממ." אלפא אשר הרהר לאט, ליבי הולם בתגובה. "אני לא בטוח לגמרי שא