לא שמתי לב עד כמה הייתי שקועה במחשבותיי עד שסיירה דחפה אותי קלות. "היי, איפה היית בעשר הדקות האחרונות?" אני ממצמצת ומנסה לנער את הזיכרון מראשי ולעטוף אותו סביב מה שאני עומדת לעשות. "אני לא יודעת אם אני יכולה לעשות את זה," אני פולטת לבסוף. "לא שיקרתי קודם, באמת אין לי חברים ואף אחד מהאנשים כאן לא מחבב אותי, או רוצה לתקשר איתי. אני פשוט צריכה ללכת, יהיה לך יותר טוב בלעדיי." אני פונה להסתובב. "אין מצ