אני מצחקקת איתה ולוקחת לגימה מים, מה שמושך את תשומת הלב של קמרון ודקוטה. "היא צודקת, זה בהחלט היה שווה את ההמתנה." דקוטה אומר בלי להוריד ממני את העיניים ואני לא בטוחה מה לחשוב על זה, אז אני שוברת את קשר העין רק כדי לנעוץ מבט בקמרון שמנהן ואז באוליבר שמסתיר חיוך מאחורי בקבוק הבירה שלו. אני לא יודעת אם אי פעם ראיתי אותו מחייך, אבל אין לי זמן להרהר בזה כשקמרון מושך את תשומת הלב שלי שוב. "אני לא יודע