"טוב, תודה על ההרס המוחלט של האגו השברירי שלנו, אבל יש לנו דייט אחרי כל זה ואוליבר צריך לקנות לנו ארוחת צהריים." סם ניגש ומניח את זרועו סביב כתפי.
"למעשה יש עוד שיעור." אני אומרת ונושכת את שפתי, נראית מתנצלת ככל האפשר. "אבל אתם יכולים ללכת, אני אדביק אתכם אחר כך." אין לי שום כוונה לרדוף אחריהם בכלל. אני מרגישה שהבועה הקטנה הזו שהיינו בה ב-12 השעות האחרונות עומדת להתפוצץ.
"עוד כמה שיעורים אנחנו מדב
















