"אה, באמת?" היא בדיוק שמה לב שאנחנו יושבים כאן. היא יורה מבטים ארסיים לעברי ואז לעבר סיירה, ואין שום דבר שאני יכולה לעשות או לומר. אני תקועה בין שני החבר'ה הענקיים האלה ודחפתי הרגע ביס ענק של המבורגר לפה שלי. "אף פעם אין לכם תוספות בשולחן שלכם. אנחנו איתכם כל הזמן ומעולם לא ישבנו איתכם. אתם משנים משהו? אני לא יכולה לחכות לבוא לכאן איתכם בפעם הבאה." היא מתחננת או מייללת, אני לא ממש בטוחה מה מהם. לו