התעוררתי שוב במיטה, והחדר היה עדיין חשוך, רק אור הירח חדר דרך הווילונות השקופים. התמתחתי ונשמתי עמוק. הריח היה כולו קוטה. אותו ריח קינמון חמים שפשוט משך אותי עמוק יותר לתוך הכרית דמוית הענן של המזרן. היה לי כל כך נוח, לא רציתי לעזוב, אבל הסקרנות ניצחה אותי. לאט לאט התיישבתי והסתכלתי סביבי, סקרנית לדעת איך הוא חי כשאיש לא מסתכל. אני שוכבת באמצע מיטה בגודל קינג סייז עם שמיכת פוך רכה בצבע תכלת שמעולם
















