בבוקר המחרת התעוררה קסנדרה מוקדם, עם עלות השחר. מישהו ליטף באיטיות את שערה ואת עורה החשוף. כשנזכרה באירועי اليوم הקודם, היא פקחה את עיניה וסרקה את סביבתה בדאגה.
"אדוני!"
קאירן אכן היה שם, לצד המיטה, יושב ומתבונן בה. היא זינקה וכרכה את זרועותיה סביב צווארו כדי לאחוז בו, משחררת את כל הדאגות שאפפו אותה בלילה הקודם. קסנדרה הייתה כל כך מודאגת, עד שאף בדקה את פלג גופו העליון בחיפוש אחר פציעות, אך היו לו
















