עָבְרוּ עוֹד שְׁבוּעַיִים עַד שֶׁהַכֹּל הָיָה מוּכָן וְהַדּוּגְמָאוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת נִשְׁלְחוּ לַחֲזִית. בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, קָסַנְדְרָה וּמִיסַנְדְרָה הָגוּ קֻפְסָאוֹת קְטַנּוֹת בִּשְׁnֵי גְּדָלִים: אַחַת שֶׁיְּכוֹלָה לְהִכָּנֵס לְכִיס וּלְהִנָּשֵׂא עַל יְדֵי כָּל חַיָּל, וְאַחַת גְּדוֹלָה יוֹתֵר, עֲבוּר אֵלּוּ שֶׁיָּכְלוּ לְאַחְסֵן אוֹתָהּ בְּתִיקֵי הָאֻכָּף שֶׁל סוּסֵיהֶם אוֹ בְּתוֹךְ מֶרְכּ