נשיקתו של קאירן הייתה עדינה, איטית ומתוקה. קסנדרה לא יכלה שלא לחייך על שפתיו. עכשיו, כשסיימה עם מכתביה, היא כרכה את זרועותיה סביב צווארו ונתנה לו למשוך אותה קרוב, לקום ולהוביל אותה אל מיטתם. ידיו של קאירן על עורה היו חמימות, כה חמימות עד שעורה קיבל צמרמורת קטנה מאותה תחושה חמימה ומענגת. היא אהבה את הריח המוכר של אל המלחמה. ליבה צנח כשקסנדרה קלטה שבעוד ימים ספורים, היא תיאלץ להיפרד ממנו ולא תוכל לי