היה צהרי היום כשאלסה הגיעה לדירתה החדשה. היא הייתה גבוהה, בקומה השלושים ואחת, וצפתה על העיר אל הים. בסלון היה קיר זכוכית עם וילונות צהובים ארוכים פתוחים לרווחה. ובכל מקום, מהמטבח ועד לחדר האמבטיה וחדר השינה, הייתה רצפת שיש לבן. החלק האהוב עליה, בכל זאת, היה המרפסת בחוץ. היא הייתה רחבה והיו בה ספסל וכיסאות, והיא פנתה דרומה כך שתפסה את השמש. היא ישבה שם, מתחממת, חושבת על הימים האחרונים, והרגישה מנות