הניחוח החלוש שלה הגיע אליו, של סבון פחם ושמפו מנטה, ושפתיה היפות היו מושכות כמו עלי כותרת של ורד. בריאן צמצם את עיניו: "הבנת את הטעות שלך?" "הבנתי." היא אמרה, כשהיא מורידה את ראשה. "לא תראי גברים אחרים מאחורי הגב שלי?" זה נשמע כאילו היא נואפת. היא לקחה נשימה עמוקה ולחשה: "אני לא מעזה." חיוך שבע רצון נגע בשפתיו המפוסלות להפליא: "רדי למטה, ארוחת הערב מוכנה." באומרו זאת, הוא צעד לעבר הדלת. היא הייתה