"נו, נו, תראו את מי יש לנו כאן?" הדהד הקול מבין העצים בפינה. השרירים שלי התכווצו קלות, ואגרפתי את אגרופי. פניתי לעבר מקור הקול, מרגישה צמרמורת רצה לאורך עמוד השדרה שלי. עם זאת, פניי התרככו ברגע שהבנתי שקיידן צופה בי. "אוי, אלה, חזרת!" קראתי, רצה לעברו ועוטפת אותו בחיבוק חזק. "כל כך התגעגעתי אלייך," מלמלתי ברכות, מרגישה את פעימות הלב המהירות של קיידן כנגד חזי. "היי, הירח שלי," הוא ענה, כורך את זרוע