יאן חושך אפף את ליבי כשצעדתי בחדר הריק, מחפש כל סימן להימצאותה של זהרה. טפריה לא היו נעוצים עוד ברצפת העץ, עיניה הבהירות לא הביטו בי עוד בחיבה ובנאמנות. בדידות וייסורים השתלבו בתוכי, ושחררו זעם שבער בנשמתי. לא היו לה עקבות בכל החדר, לא נותרו סימנים מאחור. היעדר כל רמז רק העמיק את חוסר הנוחות שלי. יכולתי להרגיש את ליבי פועם מהר יותר ויותר, הולם בעוצמה כנגד חזי, כאילו הוא נאבק לברוח מחזי ולמצוא את ז