הספקנו לחזור בזמן כדי לתפוס את ההופעה של הבנות. המלאכית שלי נשמעה בדיוק כמו בת דמותה כששרה במלוא גרון את המילים של One Headlight של הוולפלאוורס. השארתי את החרא מאחוריי ושקעתי ביופי שהיא הייתה. זאק העביר לי בירה כשלקחנו את מקומות הישיבה שלנו ליד השולחן ונכנסנו לשיחה כאילו מעולם לא עזבנו. חיפשתי לרגע ברגשותיי כדי לראות אם יש איזשהו חרטה או אשמה על מה שעשיתי, מה שביקשתי מאחרים לעשות. למען האמת, הרגשת