"אלנה, אני חושבת שהבן שלך סוף סוף התפרק." הסתכלתי מעבר לכתפי כדי לוודא שהוא לא יורד במדרגות, אבל בידיעה שהוא יהיה בספר הזה לפחות עוד עשר דקות עד שהוא ימצא משהו אחר שיטריף אותי.
"למה, מה הוא עושה עכשיו?"
"טוב, הבטן שלי איכשהו צצה הבוקר משום מקום ו..."
"מה?" היא צרחה חזק מספיק עד שהייתי צריכה להזיז את הטלפון מהאוזן שלי.
"אני אהיה שם מיד." היא ניתקה את הטלפון בצעקה נוספת. אוי, קולט לא יאהב את זה. המס
















