למחרת בבוקר הכל חזר לשגרה. המסיבה התפזרה בסביבות חצות, לילדים היה בית ספר למחרת ולאנשים הייתה עבודה וחרא כזה. הפעם הראשונה של קאט באחוות הנשים הייתה הצלחה גדולה; היא הייתה גאה רצח ואני גם.
האישה שלי ידעה להסתדר וזה היה טוב שלא אצטרך לסמוך על אמא לדברים האלה בעתיד. אני נשמע כמו איזה מאולף מסריח.
"מותק תוציאי את העופרת, יש לנו עבודה."
"אני לא יכולה, אני מתקשרת להודיע שאני חולה." היא קברה את עצמה מתח
















