טוב, לא הצלחתי למצוא תירוץ מספיק טוב כדי להתחמק מלבוא למנגל, אז בערב יום ראשון, כן, ברגע האחרון, מצאתי את עצמי בעיר הקרובה קונה, משהו שפעם אהבתי, אבל לא היה לי בו עניין כבר זמן מה. הכל נראה זר כשעברתי על החנויות, כאילו שכחתי איך עושים את זה. המוכרת האחרונה לא הייתה מבוגרת ממני בהרבה במקום הזה, והיא הייתה סופר מועילה. היא דיברה על מבנה גוף ומה נראה הכי טוב על איזה מסגרת, אבל אני רק הייתי צריכה זוג ג'ינס וקצת צ'אקס, זה הכל. במקום זה, עזבתי את המקום עם מכנסי מטען מחויטים בכחול כהה, טי לבן משי ללא שרוולים, וסנדלי עקב סיכה בגובה שלושה אינץ' עם רצועות. כשניסיתי לטעון שהנעליים לא מתאימות למנגל, סוזן, הקניינית המועילה, אמרה לי שהתלבושת לא תעבוד עם שום דבר אחר. ככה מצאתי את עצמי במנגל עמוס בזרים, לבושה כמו אידיוטית. או לפחות ככה הרגשתי לפני שכולם התחילו להחמיא לי על כמה שאני נראית נהדר, החל מאבא שלי שהפה שלו נפער כשראה אותי לראשונה. "קאט, את שם?" זאת הייתה הקריאה הגאונית שלו כשירדתי במדרגות, וזה עזר לי מאוד להרגיש טוב. הוא התלהב וגרם לי לעשות את הסיבוב עד שביקשתי ממנו להפסיק, וכמובן שעדיין לא הייתי אמיצה מספיק כדי לנסוע לבד למקום זר, אז הוא הציע לקחת אותי ולאסוף אותי אחר כך, סבבה. כשנכנסתי כמעט ולא יצאתי מהניידת שלו. אף אחד לא הזהיר אותי שזאת אחוזה, אמא'לה... הפלנל של אבא היה כל כך לא מתאים. המקום היה ענק, ומדהים ו... מרהיב בטירוף. היה שם זכוכית בכל מקום וספירלות וצריחים ופרחים וציפורים ומה לעזאזל? "היי, שוטר, מה הבאת לי?" הסתכלתי מסביב וראיתי מה שחשבתי שהוא ילדה קטנה מתקרבת לאבא שלי, עד שהסתכלתי טוב. היא בטח בגילי אבל היא הייתה קטנה, כמוני, והיה לה את החיוך הכי מדבק על הפנים. "היי, קרול, תני חיבוק." היא חיבקה אותו כאילו הם חברים ותיקים. "קרול, זאת הבת שלי קטרינה, קאט, זאת קרול ליון, אחות של הבוס שלך." היא צרחה מספיק חזק כדי להזעיק את וושינגטון, ובמהרה מצאתי את עצמי בזרועותיה כשהיא קפצה למעלה ולמטה. "עקבים, עקבים." ניסיתי להזהיר אותה שהיא צעד אחד מ לשבור לי את הצוואר, אבל כשירדתי למטה העקבים שלה היו גבוהים משלי. "סוף סוף, נפגשנו, הייתי האחות המאמצת שלך בזמן שהיית רחוקה." "נתראה, שוטר, נשמור לך צלחת." "עדיף שתשמרו." הוא חזר לניידת מטלטל את ראשו ומחייך כשהדינמו האנושי גרר אותי משם. "ביי, אבא, תודה שהבאת אותי." נופפתי לו לשלום כשהיא פטפטה בלי הפסקה, קופצת מנושא אחד למשנהו בלי לקחת נשימה. כל מה ששמעתי היה 'אנחנו חייבות לעשות משהו עם השיער שלך', והדבר הבא שידעתי היינו בחדר אמבטיה גדול פי שלושה מחדר השינה שלי, הלחמנייה שלי הייתה משוחררת, והיא צרחה מספיק חזק כדי לחרש עשרה אנשים. "כל השיער הזה ועשית לו את זה, בושה לך." היא הוציאה מסלסלים וספריי לשיער ומשחות והתחילה לעבוד. "היי, אני קטרינה." "כן, אני יודעת, כבר נפגשנו." היא הסתכלה עליי כאילו חטפתי מכה בראש. "כן אבל מתי, לפני עשר דקות, או לפני עשר שנים?" "אה, זה, אמא אומרת שמעולם לא פגשתי זר." היא צחקקה כשתקפה את השיער שלי עם המסלסל החם. כשסיימה עם זה היא התחילה עם העיניים שלי. אני לא יודעת מה זה אומר מעושן סקסי, ולא הייתי בטוחה שאני רוצה לדעת, אבל אני חייבת לומר, התוצאה הסופית הייתה מדהימה. בקושי זיהיתי את עצמי. השיער שלי, אחרי שהיה מרוסן כל כך הרבה זמן, היה פראי וחופשי ואני מעזה לומר, מהמם. היא עשתה משהו שגרם לעיניים שלי להיראות גדולות וחולמניות יותר, ואני אפילו לא רוצה לחשוב על זה. כל מה שחשבתי עליו היה אני מקווה שקולטון יהיה כאן, ולמה שלא יהיה, זה הרי המנגל של המשפחה שלו. לא עצרתי לחשוב למה הוא היה המחשבה הראשונה שעברה לי בראש, או למה התרגשתי כל כך מהמחשבה שהוא יראה אותי ככה. רק ידעתי שאני רוצה שהוא יראה אותי ככה. יצאנו החוצה והיא גררה אותי לשולחן פיקניק לבד בזמן שהיא דיברה בלי הפסקה על כל דבר שבעולם, הבחורה הייתה דברנית. ג'ארד בא ואמר היי ונתן למראה שלי אגודל למעלה, והוא כמעט גרם לי לבכות כשהוא לחש ברוכה השבה קאט באוזן שלי לפני שהלך והשאיר אותי עם קרול. "לא כדאי שאני אלך למצוא את אמא שלך ולהציג את עצמי?" "אה, היא תצא בקרוב, היא מתייפייפת. לפחות אני מקווה שזה מה שהיא עושה. איפה אבא שלי?" היא הביאה לנו קצת מיץ כשהיא הצביעה על אנשים שונים, שרובם ידעתי שאני לא אזכור. פתאום הרגשתי פרפרים עצבניים בבטן, ואז הרגשתי את זה, את החום הזה בעורף כשמישהו עושה יותר מלהסתכל עליי. איכשהו ידעתי, לפני שפניתי, מי זה יהיה. *** קולט *** "אמא'לה..." "אחי, אתה בסדר?" ג'ארד נותן לי את העין החודרת כאילו הוא חושב שאני עומד להתעלף ממכת חום בכל רגע, ואני יכול להיות, אבל לא מחום השמש. "אני הולך להרוג אותך." "אחי!" הוא נסוג ממני כאילו איבדתי את שפיותי. לימון לעזאזל, הוא מכר לי סוס גזעי מחופש לסוס חרוש. אני צריך להיות שמח, נכון, איכשהו אני לא. אם היה לה את כל זה, אז למה לעזאזל היא הסתתרה מתחת לחליפות המכוערות האלה? "תתחיל לדבר ג'ארד, ותעשה את זה טוב, מי לעזאזל זאת קטרינה סלואן?" נתתי לו את המבט החודר שלי כדי ליידע אותו שאני רציני. רציתי לדעת מה לעזאזל קורה, ורציתי לדעת עכשיו. קודם כל אני צריך עוד מבט אחד עליה. לעזאזל היא חמה, ושמתי לב שאחרים שמים לב לזה גם, לעזאזל עם זה. "אחר כך, נדבר אחר כך." השארתי אותו המום כשהלכתי לכיוונה. "היי, קרול. ביי, קרול,... בואי נלך." אחותי צעקה אחריי כשמשכתי את מאטה הארי מאחוריי לכיוון הבית. אנחנו נצטרך פרטיות בשביל זה. *** אלנה *** "דניאל, יש לי חצר מלאה באנשים שמחכים בחוץ." "הם יחכו, תחזרי לפה." "מה, שוב, מה לעזאזל דוקטור אתה מעשן עצים שוב?" "זה חוקי, מותק." "אני יודעת, אבל הילדים..." "הילדים, הם בטח עישנו את זה בזמן שזה היה לא חוקי. אני מתכוון שהבת שלך מדברת בקצב של מייל בדקה בלי לקחת נשימה ותמיד מחייכת. הבכורה רחוקה שתי צמות מלהיות היפית, וראית את הבן שלך, חצי מהגוף של הילד מספר סיפור." "סליחה, אבל אם אני זוכרת נכון, אתה היית זה שאמר 'תנו לילדים לעשות את הדרך שלהם, תנו להם להיות מאושרים לעשות מה שהם אוהבים'." "אני לא מתלונן, אני רק אומר, הילדים שלנו הם ראשי עשב." "הם לא." "איך סטינו מהנושא? תביאי את התחת הסקסי הזה שלך לפה. אהה הילדה הקטנה שלי עדיין מסמיקה." "תפסיק." הוא כל כך רע. "אני כבר לא סקסית, אני מזדקנת." "מותק, את רצינית, אני מסתכל על התחת שלך כבר יותר משלושים שנה, וזה רק הולך ומשתפר, תחת הדוק ויפה." הפנים שלי בוערות. "אה, מה לעזאזל, תעשה את זה מהר." זה לא כאילו לא ידעתי שהוא אוהב תוספות. הבחור שלי מעולם לא איכזב אותי במשך יותר משלושים שנה. "הויה, סעי עליה בוקרת." הוא כל כך מוזר. *** חצי שעה אחר כך הייתי די הגונה עם חיוך קבוע על הפנים, אז אני מקווה שאף אחד לא יידע מה עשיתי, חוץ מהילדים החטטנים שלי. אני פשוט אצטרך להימנע מהם קצת. "צ'אר, מתי הגעת לכאן, ולמה לא התקשרת אליי?" החברה הכי טובה שלי עלתה במדרגות כשירדתי למטה. תודה לאל שעזבתי את דניאל במקלחת כשעשיתי את זה, משוגע. "הרגע הגעתי ואף אחד לא ידע איפה את, אבל אז שמתי לב שבעלך החתיך נעדר וחיברתי שניים ושניים. שניכם עדיין עושים לי בחילה." "כלבה קנאית." נישקנו לחיים ושילבנו מרפקים כשחזרנו למטה. "אז, זוכרת שסיפרתי לך על הפקידה החדשה בליונס פלייס, ואיך היא פגשה את קולטון באותו יום שאמרת שהוא יפגוש את אשתו, ובכן הזמנתי אותה לכאן היום. אין לי מושג איך היא נראית, אבל היא נשמעת מתוקה כמו פאי. קצת צעירה, אבל מה לעזאזל, התחתנתי כשהייתי בגיל שלה." "עכשיו צ'אר, כשאת פוגשת את הכלה החדשה שלי, לא מילה אחת על החתונה. את יודעת איך הילדים האלה היום, עצבניים לגבי הכל." "בינתיים כבר בחרת את ערכת הצבעים אה, אלנה." "לא, לא, זאת הזכות של הילדה, ואני לא אהיה החמות שלי. אני אתן לה את החתונה של החלומות שלה, אבל יש לי את המקום שנבחר." צ'אר צחקה כמו משוגעת. אני מכירה את המקום המושלם. *** קאט *** "לאן אנחנו הולכים כל כך מהר?" "את לא מדברת עד שאנחנו יוצאים מטווח הראייה של כל האנשים האלה." הוא הבין שהוא יותר מרגל גבוה ממני, וש הרגליים שלו אוכלות יותר מקום מהגדם שלי? חכי רגע, למה אני לא צורחת מפחד? הלב שלי פועם מהר, כן, אבל לא מפחד רק מהתרגשות. הסתכלתי על הזרועות החזקות שלו כשהוא משך אותי מאחוריו, השיער המדהים שלו, ואת ליקוק הלהבות שעלה בצד הצוואר שלו. טוב לעזאזל, זוג תחתונים משי נחמדים נצלו. חשבתי שאנחנו הולכים לבית, אבל הוא משך אותי סביב הצד מחוץ לטווח הראייה של האחרים ודחף אותי אל הקיר. "מה זה?" אוי, הוא כיסה את אחד השדיים שלי בידו. הצלבתי את הרגליים והתחלתי לשפשף אותן יחד כמו צרצר. מה! לא יכולתי לעזור לזה, הוא היה כל כך שתלטן וחרא. "מה לעזאזל, סלואן, מה את עושה?" "שום דבר." נשמעתי כמו כבשה חנוקה. מה את מצפה, הרגע גמרתי לעצמי ועכשיו הוא עושה את הפרצוף הזעוף הזה עם העיניים שלו בוהות בי, ואוי רחמים עלי אני עומדת להתלקח. "אוויר, אוויר, אני צריכה אוויר." "מותק, ברצינות, אנחנו בחוץ, כמה אוויר את יכולה להצטרך. עכשיו תפסיקי להזדיין. מה, זה?" "מה זה מה?" "הבגדים, למה לעזאזל את באה למקום שלי נראית כמו ברום הילדה, כשאת מסתובבת עם הגוף של פצצת מין. את מנסה לשחק לי בראש?" "לא, לא, ממש לא... אם אתה רק יכול... היד שלך." דחפתי את השד שלי חזק יותר לתוך ידו, והוא נתן לחיצה קטנה ואז שחרר. לאאאא. "סליחה, חרא, אפילו לא שמתי לב שעשיתי את החרא הזה." ובכן חסוך לי את מלוא תשומת הלב שלך לחמש הדקות הבאות לפני שתהרוג אותי. "עכשיו תעני לי, למה התחפושת?" "זאת לא תחפושת כשלעצמה, אני פשוט... אני לא מוכנה לדבר על זה." "לדבר על מה, מה קורה?" "אדוני, הרגע אמרתיª" "לעזאזל עם זה, הזהרתי אותך." זה כל האזהרה שקיבלתי לפני שנדחסתי אל חזהו, רגליים באוויר, והג'אנק שלו בדיוק איפה שזה עשה הכי טוב... לעת עתה. הלשון שלו הייתה בפה שלי, והידיים הענקיות האלה שלו החזיקו לי את התחת ולישו אותו. גרגרתי, הוא נהם, גמרתי. "אייייייי." "לעזאזל, אנג'ל, אני לא יכול לזיין אותך כאן בחוץ, יש יותר מדי אנשים." "אה?" הראש שלי היה מעורפל והגפיים שלי הרגישו כמו ג'לי. אוי חרא, רכבתי על הרכס שלו ממש כאן בגלוי, שכל אחד יבוא ויראה, והידיים שלי משכו חופני שיער שלו כששפשפתי את החום שלי נגדו. וואו, דרך מצוינת לצאת מהקונכייה שלך קאט. ירדתי מהמוט שלו וניסיתי לתקן את עצמי. אני בצרות צרורות.