בדיוק כשמירה ודקסטר עמדו במבוי סתום, פליציה יצאה מפינה. היא נעמדה ממש מולם. דקסטר ומירה נבהלו שניהם, ופניהם הראו פאניקה ניכרת. "ליציה, כמה זמן את פה?" "הייתי פה כל הזמן." פליציה חייכה. היא נראתה בדיוק כמו תמיד. החיוך שלה היה אדיש ומרוחק, מה שמנע לקרוא את רגשותיה האמיתיים. דקסטר חש כאב פועם בראשו. זה אומר שפליציה שמעה הכל מה שהם אמרו. מירה הידקה את שיניה והחליטה להניח הכל על השולחן. "ליציה, אני צרי