פליציה ליקקה את שפתיה וטעמה את הטעם המתכתי של דם. כף ידה של מירה צרבה מהסטירה. היא קפאה ונראה היה שלא ציפתה לאבד את עשתונותיה לחלוטין, אבל כעסה התלקח שוב כשנזכרה במילותיה של קיילה. היא צעקה באכזבה, "פליציה, איך יכולת לעשות את זה? אם היית צריכה כסף, לא יכולת לבוא אלינו? למה הלכת מאחורי הגב שלנו וביישת את עצמך? הבאת חרפה על משפחת פולר." הנה זה שוב, אותו סיפור. דקסטר ומירה תמיד האמינו במילות הדיבה של