"אני יכולה לדאוג לעצמי," אמרה פליציה. "בסופו של דבר, הצלחתי לעבור את כל השנים האלה, לא?" פליציה חייכה קלות, כמו דמות אפופה בערפל. למרות שעמדה ממש מולם, היא נראתה בלתי ניתנת להשגה. מירה ודקסטר הבינו את כוונתה בבירור. פליציה לא רצתה להתקרב אליהם ובטח שלא ראתה בהם משפחה. מירה לא העזה ללחוץ יותר, מחשש להעמיס עוד יותר על מערכת היחסים שלהן. היא אמרה בחוסר רצון, "טוב, לפחות את יכולה לבוא הביתה בסופי שבוע