האפליה הייתה בלתי נסבלת - בוטה וחונקת. עיניה של פליציה היו חדות, כאילו יכלה לראות דרך מחשבותיהם. כל שריד של אשמה או הכחשה שהיה להם נחשף לחלוטין. מירה גמגמה, "ליציה, קיילה לעולם לא תעשה דבר כזה." "את יכולה לקרוא את מחשבותיה עכשיו? לדעת בדיוק מה היא עשתה או חשבה?" הטון של פליציה היה מזלזל, אדיש לחלוטין לשאלה אם זה יקרע את מערכת היחסים שלהם. אשליית ההרמוניה המשפחתית התנפצה מזמן, כך שלא היה צורך להעמי